סוגי ויזות לישראל 

סוגי ויזות לישראל

כל נתין זר אשר שוהה בתחומי מדינת ישראל בצורה חוקית נדרש שתהיה בידו ויזה בתוקף. קיימות מספר קטגוריות של ויזות לישראל, בין אם מדובר בוויזה של תייר, ויזה אחרת שלא למטרות הגירה, או גם בוויזה למטרת הגירה, כגון אשרה לישיבה ארעית בישראל (ויזה א-5) או אישור לישיבת קבע בישראל (תושב קבע). במאמר זה יסביר עורך דין יהושע פקס, מומחה לחוקי כניסה והגירה לישראל, מה הם סוגי האשרות השונים בישראל ומה הן הדרכים לקבלת האשרות.

מי הרשות הממשלתית במדינת ישראל אליה פונים כדי לקבל אשרה?

חשוב לדעת כי ויזה לישראל, בין אם פונים לקבלה בכניסה לישראל במעבר הגבול, או בשגרירות ישראל בחו"ל, או בלשכות השונות של רשות האוכלוסין ברחבי הארץ, מונפקת על ידי משרד הפנים. ויזה לישראל ניתנת לתקופת זמן משתנה, בהתאם לסוג הוויזה ולמטרת ההימצאות בתוך מדינת ישראל. כך לדוגמא ויזת תייר ניתנת בדרך כלל ל- 3 חודשים, בעוד ויזת עבודה היא לתקופה של שנה אחת כל פעם עד למקסימום של 5 שנים בדרך כלל. אם נציגי רשות האוכלוסין וההגירה חושדים כי אין הלימה בין האשרה המבוקשת לבין מטרת השהייה בישראל, הדבר עלול להוביל לביטול האשרה, סירוב כניסה לישראל, או במקרים מסוימים צו הרחקה וגירוש מהארץ.

הדין האקטואלי בכל הקשור לכניסה של אזרחים זרים לשטח מדינת ישראל 

כניסה אל מדינת ישראל דורשת מכם ויזה אשר מונפקת על ידי פקידי רשות האוכלוסין במעבר של תחנת גבול רשמית. רוב האזרחים הזרים הנכנסים לישראל עושים זאת דרך נמל תעופה בן - גוריון, אולם ישנם מעברי גבול נוספים בים וביבשה, כולל שדות תעופה בינלאומיים נוספים באילת וחיפה. הדרישה כי תוענק בידכם ויזה של שהייה בתוך מדינת ישראל מעוגנת על פי חוק הכניסה לישראל, אשר נחקק בשנת 1952. החוק קובע כי מי שלא נתין ישראלי או בעל אשרת או תעודת עולה, תהא שהותו בתוך מדינת ישראל בהתאם לרישיון ישיבה ספציפי.

ויזות למטרות הגירה לעומת ויזות שלא למטרות הגירה

בהתאם לחוק הכניסה אל מדינת ישראל, כל נתין של מדינה זרה נדרש להיתר שהייה בישראל מטעם שר הפנים, או פקידי משרד הפנים אשר האציל השר את סמכותו אליהם, על מנת להיכנס אל מדינת ישראל ולהתקיים בה. חשוב להבחין בין ויזות למטרת הגירה לישראל, לבין ויזות שלא למטרת הגירה.

ישראל אינה מדינה המעודדת הגירה של אזרחים זרים אלא אם כן מדובר ביהודים או צאצאים של יהודים, אשר עולים לישראל בהתאם לחוק השבות. לכן רוב האשרות לישראל הן ויזות שלא למטרת הגירה. כלומר: גם לאחר שהייה של מספר שנים בישראל עם ויזה מסוג זה, אין אפשרות בדרך כלל לבקש ממשרד הפנים לשדרג את המעמד לתושב ארעי או תושב קבע בישראל, ובוודאי לא לבקש להתאזרח ולהפוך לאזרח המדינה.

למרות זאת, ישנם סוגי ויזות אשר מאפשרים הגירה לישראל או שדרוג המעמד לאחר מספר שנים, בהתאם למסלול ההגירה לישראל של מחזיק האשרה. כך לדוגמא מי שנמצא במסלול הסדרת מעמד בישראל בהתאם לנישואים או זוגיות עם אזרח או תושב ישראל יקבל תחילה ויזת עבודה (אשרה מסוג ב/1). אבל בהמשך, לאחר מספר שנים, בתנאי שאין כל בעיה בהתקדמות ההליך, מקבלים מעמד של תושב ארעי. לבסוף, לאחר בין 5 ל- 7 שנים, ניתן להגיש בקשה לקבלת תושבות קבע או אזרחות ישראלית.

כמו כן, הורים של חיילי צה"ל או הורים של אזרחי ישראל אשר מוגדרים כ"הורה בודד וקשיש", אשר עומדים בתנאי נוהל משרד הפנים, יכולים לשדרג את מעמדם בישראל בהתאם להוראות הנוהל.

במקרים יוצאים מן הכלל, אזרח זר אשר שוהה בישראל באשרה שלא למטרת הגירה, כגון ויזת עבודה, או סטודנט, יכול לבקש לשדרג את המעמד לתושב ארעי או להגיש בקשה להתאזרחות לשר הפנים, עקב תרומה יוצאת דופן ומיוחדת למדינת ישראל. אולם מדובר במקרים מעטים, יוצאי דופן, שלא מעידים על הכלל.

סוגי ויזות לישראל - מה הם סוגי האשרות לישראל ותנאים לקבלת כל ויזה?

בשלב זה נבחן ונפרט בתמציתיות את סוגי ויזות לישראל המרכזיים – בין אם מדובר בסוג השכיח ביותר, כלומר ויזת תייר לישראל (אשרה מסוג ב/2), ובין אם מדובר בהיתר עבור ישיבת קבע בישראל. סוגי ויזות לישראל המנויים בתקנות הכניסה לישראל, נקבעו בשנת 1974. חשוב לציין כי פקידי משרד הפנים מאשרים או דוחים את מתן האשרה לישראל בהתאם לנהלי רשות האוכלוסין וההגירה, אשר מסבירים הלכה למעשה מה הם התנאים להנפקת כל סוגי האשרות. נוהלי משרד הפנים רובם מפורסמים באתר האינטרנט של רשות האוכלוסין וההגירה ומסבירים בפירוט את הליך קבלת כל סוג של אשרה לישראל.

פקידי משרד הפנים מחויבים לפעול כמובן על פי החוק והנהלים, אולם ישנם מקרים בהם פקידים שונים בסניפים שונים של משרד הפנים מפרשים את הנוהל בצורה שונה, או פיתחו נהלים פנימיים שונים להתמודדות עם שאלות אשר לא קיבלו תשובה ברורה בנוהל.

ויזת תייר לישראל מסוג ב-2 - אשרה לביקור תיירותי, לא עבודה

ויזה של תייר מסוג ב / 2 היא ויזה לישראל אשר מוענקת לתקופה של עד שלושה חודשים עבור מי שרוצה לבקר במדינת ישראל, בין אם מדובר בביקור תיירותי כחלק מקבוצה או כיחיד, או ביקור משפחתי. מדינת ישראל מושכת תיירים רבים וכל שנה כ- 3 מיליון ויזות תייר מונפקות לאזרחי מדינות זרות אשר נכנסים לישראל. חשוב להדגיש כי מי שמחזיק בוויזה של תייר אסור לו לעבוד או להיות מועסק בשום אופן בתוך מדינת ישראל.

המדינות אשר הנתינים שלהן אינם צריכים להגיש בקשה מראש טרם הגעה פיזית לישראל מנויות ברשימה של צו הכניסה אל מדינת ישראל, אשר נחקק במהלך שנת 1974 אבל מעודכן מפעם לפעם בהתאם להתפתחויות דיפלומטיות ואמנות בין ישראל לבין מדינות העולם השונות.

באופן כללי, אזרחי מדינות האיחוד האירופי, ארה"ב והעולם המערבי יכולים להגיע לישראל כתיירים ללא הסדרת ויזה מראש. נוסף לאלו, רוסיה, אוקראינה ומדינות מזרח אירופה נוספות חתמו לפני מספר שנים על אמנות להסדרת כניסת אזרחיהם לישראל ללא קבלת אשרת תייר מראש.

סירוב כניסת אזרחים זרים לישראל

חשוב לתת את הדעה שלכם כי לפקידי משרד הפנים אשר ממונים על ביקורת הגבולות בכניסה לישראל יש הזכות לא להותיר כניסה או ביקור במדינת ישראל לכל אזרח זר, כולל לסרב כניסה לישראל של נתיני מדינות אשר אינם צריכים ויזה מראש. הסיבות לסירוב כניסה לישראל הן בדרך כלל שהייה לא חוקית בעבר בארץ, או חשש להשתקעות או עבודה שלא כחוק בישראל. מובן מאליו כי גם חששות עקב סיבות ביטחוניות או פליליות עלולות לגרום לאיסור כניסה למדינת ישראל. מומלץ להיוועץ עם עורך דין באם יש לכם סיבה לחשוב כי קיימת בעיה כלשהי, עוד לפני הזמנה של טיסה, כדי למנוע סיטואציה מביכה אשר בה יעצרו אתכם לאלתר עם בואכם אל מדינת ישראל ויגרשו אתכם ממנה כבר בביקורת הגבולות.

אשרת סטודנט

א/2 - ויזה של סטודנט מוענקת על ידי רשויות המדינה לסטודנט זר אשר מבקש ללמוד בארץ והתקבל למוסד אקדמי מוכר. בקשה לאשרת סטודנט מוגשת לרוב עוד במדינת המקור של הסטודנט הזר. ויזת סטודנט אינה כוללת היתר עבודה, לכן אסור לסטודנט להיות מועסק בתוך מדינת ישראל, אלא במצבים חריגים. אשרה זו מוענקת לתקופת הלימודים, כולל תארים מתקדמים, אולם קיימת ציפייה להשלים את הלימודים האקדמאים בזמן סביר.

אשרת עבודה בישראל

אזרחים זרים רבים מעוניינים לעבוד בישראל. אולם רשויות ההגירה לישראל אינן מעניקות אשרות עבודה לישראל בנדיבות, אלא עבור עובדים זרים במקצועות נדרשים, אותם עובדים מקומיים אינם מבצעים. המטרה העיקרית של משרד הפנים הוא לשמור על מקומות העבודה עבור עובדים ישראלים. יחד עם זאת, ישנם תחומי עיסוק כגון חקלאות, סיעוד וטיפול בקשישים, בניין, מלונאות ותחומים נוספים בהם אין מספיק ישראלים לבצע את העבודה, לכן המדינה מאפשרת לקבלנים וחברות תיווך להביא עובדים זרים מחו"ל.

קטגוריה נוספת היא עובדים זרים מומחים, אשר מגיעים לישראל לתקופת זמן מוגבלת כנציגי חברות זרות בינלאומיות, שפים במסעדות אסיאתיות, או מומחים בעלי מיומנות ייחודית, על מנת לסייע לחברה ישראלית או בינלאומית באמצעות הכישורים החיוניים הנמצאים ברשותם. אותם עובדים זרים מומחים זוכים לתנאי עבודה מיוחדים – בין השאר, בהתאם לנוהל משרד הפנים המעסיק הישראלי חייב לשלם להם "שכר מומחים", פעמיים השכר הממוצע במשק. 

ויזת איש דת – עובדים בארגונים דתיים זרים שנמצאים בישראל

מדינת ישראל היא המרכז הרוחני של מספר דתות עולמיות, לכן אנשי דת שאינם אזרחי ישראל ואינם יהודים רשאים לקבל ויזה מיוחדת על מנת לשהות בישראל ביחד עם בני משפחתם למספר שנים מוגבל, על מנת לשרת את הקהילה הדתית המקומית.

תושבות ארעית - היתר עבור ישיבה זמנית

ויזה מסוג א-5, מעמד תושב ארעי, מעניקה לבעליה תעודת זהות ישראלית, כולל ביטוח לאומי, ביטוח בריאות וזכויות סוציאליות, אולם ניתנת בדרך כלל לשנה אחת בלבד, כל פעם. מעמד תושב ארעי מוענק על ידי משרד הפנים לעיתים קרובות כשלב ביניים בדרך למתן מעמד קבע בישראל.

אשרת תושב קבע 

אשרה עבור ישיבת קבע – בהתאם לשמה כן היא – קבועה ולא קיימת דרישה לחדש אותה כל עוד שוהים בישראל. תושב קבע מחזיק תעודת זהות ישראלית, נהנה מכל הזכויות הסוציאליות, כולל ביטוח לאומי וביטוח בריאות, וגם נדרש לרוב החובות של אזרח ישראלי.

יחד עם זאת, תושב קבע מובדל מן אזרח בעיקר בשני היבטים. האחד – אפשר לבטל את מעמד תושב קבע במידה והוא משתקע במדינה אחרת לתקופה של שבע שנים או יותר, או לחלופין הוענק בידיו במדינה זרה סטטוס של אזרח או של תושב. השני – אסור לו להצביע בבחירות אל הכנסת.

מי הם תושבי הקבע בישראל?

הקבוצה הגדולה של תושבי קבע בישראל הם ערבים תושבי מזרח ירושלים, אשר מחזיקים אזרחות ממלכת ירדן, אבל תעודת זהות כחולה ישראלית. תושבי קבע נוספים הם בני זוג של אזרחים ישראליים אשר לא התחתנו עמם ובני זוג של תושבי קבע בתוך מדינת ישראל, אשר גם להם מוענק מעמד תושבי קבע. כמו כן, בני זוג זרים אשר נשואים לאזרחי ישראל אבל לא רוצים אזרחות ישראלית מכל מיני סיבות (לדוגמא איסור של מדינה זרה על החזקה של אזרחות כפולה) - זכאים כי יוענק להם סטטוס של תושבי קבע בתוך מדינת ישראל. ישנם גם אזרחים זרים הזכאים לעלות לישראל ולקבל אזרחות אוטומטית על פי חוק השבות, מכוח היותם יהודים, או צאצאים של יהודים - אולם לא רוצים אזרחות ישראלית, אלא מבקשים מעמד תושב קבע, על מנת לשמור על אזרחותם הזרה.

אינטר ויזה – אשרה לכניסה חוזרת

אשרת כניסה חוזרת לישראל, הידועה בשם מולטי אנטרי ויזה, נדרשת על מנת לצאת ולחזור לישראל עבור מי שאינו תושב או אזרח ישראל. כל מי אשר מבינכם אשר נמצא בתוך בארץ עם היתר ישיבה זמני מסוים, וכן מעוניין לצאת לחו"ל ולשוב אל מדינת ישראל, נדרש להסדיר מבעוד מועד ויזה של כניסה חוזרת מטעם משרד הפנים. לולא כך – התוקף של הוויזה אשר הוענקה לו יפוג כאשר יצא מן מדינת ישראל, והוא עלול להתסכן בסירוב כניסה עם החזרה ארצה.